נכנסים לדירת קבלן חדשה, והדבר הראשון שרואים זה חלל אחד ארוך: בצד אחד ארונות מטבח עם חזיתות בגוון שהקבלן בחר, בצד השני קיר ריק שמחכה לספה. על התוכנית זה נראה מרווח. בפועל, אחרי חודש של מגורים, זה נראה כמו שני בתים שונים שמישהו הדביק יחד.
"המטבח בסדר, הסלון בסדר, אבל ביחד זה לא עובד" הוא מצב מוכר מאוד בחללים פתוחים. והסיבה כמעט תמיד זהה. כל אזור קיבל החלטות בנפרד, בזמן אחר, לפעמים מספק אחר, ואף אחד לא חשב על הקו שעובר מהכיור עד הספה.
החדשות הטובות הן שלא צריך להחליף מטבח כדי לתקן את זה. צריך כמה החלטות מדויקות שחוזרות על עצמן משני הצדדים.

מתחילים מהמטבח, כי אותו קשה לשנות
המטבח הוא הדבר הכי יקר והכי קבוע בחלל. לכן הוא קובע את הפלטה, ולא להפך. לפני שקונים ספה או שטיח, תעמדו מול המטבח ותכתבו שלושה דברים: הגוון של החזיתות, הגוון של המשטח והגוון של הידיות או הפרזול.
מהרשימה הזו בוחרים שניים שיחזרו בסלון. חזיתות לבנות ומשטח אפור בהיר? הסלון יכול לקבל ספה בגוון אבן ושולחן עם רגליים בגוון קרוב לפרזול. חזיתות עץ? אז העץ הוא הגיבור, וכל השאר נשאר שקט סביבו.
כלל שאני עובדת לפיו: עד שלושה גוונים מרכזיים בכל החלל הפתוח, ועוד צבע אחד שמופיע בנקודות קטנות. אם בא לכם לחשוב על גוון לקירות, יש לנו רשימת גוונים לקירות עם מספרי צבעים שעוזרת לצמצם את ההתלבטות.
גווני עץ: אחד מוביל, השאר מתיישרים
הטעות הנפוצה ביותר שאני רואה בחלל פתוח היא חמישה גוונים של עץ: פרקט בגוון אחד, חזיתות בגוון שני, שולחן אוכל בשלישי ושולחן סלון ברביעי. כל אחד יפה לבד, וביחד זה רעש.
בוחרים גוון עץ אחד מוביל, בדרך כלל זה של המטבח או של שולחן האוכל, וכל פריט עץ אחר צריך להיות קרוב אליו או רחוק ממנו בבירור. אלון בהיר ליד אלון בהיר עובד. אלון בהיר ליד אגוז כהה עובד כניגוד מכוון. אלון בהיר ליד "כמעט אלון" עם נטייה לכתום נראה כמו טעות.

מדפים פתוחים או ארונות סגורים
מדף פתוח הוא הכלי הכי חזק לחבר בין מטבח לסלון, כי הוא נראה כמו רהיט ולא כמו נגרות מטבח. מדף עץ מעל משטח העבודה, עם שלוש קערות, צנצנת וקרש חיתוך שעומד, מכניס למטבח את השפה של הסלון.
אבל צריך להיות כנים: מדף פתוח ליד הכיריים צובר שומן ואבק. אני ממליצה לשים אותו בקצה המטבח, הקצה שפונה לסלון, ולא מעל הכיריים. ככה הוא גם נראה מהספה וגם פחות מתלכלך.
ואם בוחרים מדף, כדאי שהחומר שלו יחזור עוד פעם בחלל. מדף ALON מעץ במטבח יכול לקבל "אח" בסלון, מעל הספה או ליד הטלוויזיה. מי שהולך על מראה נקי יותר יכול לבחור את מדף KAV מאלומיניום, החל מ-190 ₪, ולהתאים את הגוון שלו לפרזול של המטבח. על גובה תלייה ועומס יש פירוט במדריך למדפים צפים.
הארונות הסגורים נשארים לכל מה שלא רוצים לראות מהסלון: מוצרי ניקיון, קופסאות פלסטיק, שקיות, תרופות, המיקסר.
האי או שולחן האוכל הם הגשר
בין המטבח לסלון צריך להיות משהו שהוא קצת משניהם. ברוב הדירות זה אי או שולחן אוכל, והוא האזור שבו העבודה העיצובית הכי משתלמת.
אם יש אי, אפשר להתייחס אליו כרהיט: הכיסאות הגבוהים שלו יכולים להיות מאותו חומר כמו כיסאות האוכל או מאותו עץ כמו שולחן הסלון. אם אין אי, שולחן האוכל לוקח את התפקיד. הוא צריך לדבר עם המטבח בחומר ועם הסלון בצורה. שולחן עץ עם פינות מעוגלות, למשל, מרכך את הקווים הישרים של המטבח ומכין את העין לספה.

תאורה תלויה שמסמנת אזורים
בחלל פתוח, הספוטים בתקרה מאירים הכול באותה עוצמה וזה בדיוק מה שמוחק את ההבדל בין אזורים. גוף תאורה תלוי מעל האי או מעל שולחן האוכל עושה את ההפך: הוא אומר "פה אוכלים".
בפרקטיקה אני תולה גוף מעל שולחן כך שהתחתית שלו נמצאת בערך 70–80 ס"מ מעל המשטח. נמוך מזה, אנשים מתחילים להזיז את הראש. גבוה מזה, המנורה נבלעת בתקרה ומפסיקה להגדיר את האזור.
בסלון כדאי להוסיף מקור אור נמוך: מנורת עמידה או מנורת קיר. גוף תאורה LUNA, מנורת קיר ממתכת עם גוף תאורה עגול, עובד טוב ליד כורסה או בפינת קריאה, ונותן לסלון אור משלו בערב כשהמטבח כבר כבוי.

שטיח שמגדיר את הסלון
בלי שטיח, הספה פשוט "עומדת איפשהו" בחלל. השטיח מסמן גבול בלי קיר. הכלל שלי: הרגליים הקדמיות של הספה והכורסאות עומדות על השטיח, ושולחן הסלון במרכז שלו. שטיח קטן מדי, כזה שרק שולחן הסלון עומד עליו, דווקא מקטין את האזור.
הגוון של השטיח הוא הזדמנות להחזיר גוון מהמטבח. שטיח צמר בגוון שמנת או אבן ליד מטבח עם משטח בהיר יוצר רצף שקט. שטיח הצמר Taival הוא דוגמה לשטיח בגוונים רכים שנשאר ברקע ולא מתחרה במטבח. אפשר לראות עוד אפשרויות בקולקציית השטיחים.
ובמטבח עצמו, אם אתם רוצים שטיחון מול הכיור, כדאי שיהיה פשוט מאוד. שני שטיחים עם דוגמאות שונות במרחק ארבעה מטרים זה מזה מתחרים אחד בשני.

מה להסתיר כשהכול גלוי
במטבח סגור אפשר להשאיר כלים בכיור. במטבח פתוח, הכיור הוא חלק מהנוף של הסלון. אז יש כמה דברים שאני ממליצה להעביר מאחורי דלת:
- מתקן ייבוש כלים. אם אין מקום בארון, לבחור אחד שמתקפל ונכנס למגירה.
- מכשירי חשמל קטנים שלא בשימוש יומי: מיקסר, טוסטר, מסחטה.
- פח. פח שעומד בגלוי הוא הדבר הראשון שהעין תופסת מהספה.
- שקע עמוס במטענים. מגירה אחת עם מפצל בתוכה פותרת את רוב העניין.
מה כן להשאיר בחוץ: מכונת קפה אם היא יפה, קרש עץ, קערת פירות, עציץ אחד. אלה הפריטים שגורמים למטבח להיראות כמו חלק מבית ולא כמו תצוגה.
ועוד טיפ קטן שעושה הרבה: מגבת המטבח. במטבח פתוח היא תלויה על הידית של התנור, בדיוק בגובה העיניים של מי שיושב בסלון. מגבת פשתן בגוון אחד, שמתאים לכריות בסלון, הופכת את הפרט הזה מרעש לחיבור.
שאלות שחוזרות אצלי
החזיתות במטבח שלי בגוון שאני לא אוהבת. מה עושים?
לא נלחמים בהן. בוחרים בסלון גוון ניטרלי שמסתדר איתן ומכניסים את הגוון שאתם כן אוהבים דרך טקסטיל ותמונות, כך שהוא יופיע גם בפינת האוכל.
כמה מדפים פתוחים זה יותר מדי?
אם המדפים מכסים יותר משליש מקיר המטבח, הם יתחילו להיראות עמוסים מהסלון. לרוב מדף אחד או שניים בקצה מספיקים.








