כמעט בכל דירה שאני נכנסת אליה יש את אותה תמונה: מכונת קפה תקועה בפינת השיש, ליד הקומקום, מטען של טלפון וקופסת פולים פתוחה שמישהו שכח לסגור. הקפה טוב. הבוקר פחות.
פינת קפה טובה היא לא עניין של תקציב או של מטבח גדול. היא החלטה: לתת לטקס הזה מקום משלו, עם גבול ברור, אור נכון וכמה חפצים שבחרתם בכוונה. מספיקים 60 ס"מ של קיר ומדף אחד.
ככה אני בונה פינה כזאת אצל לקוחות, בדירות שלושה חדרים ישנות ובדירות קבלן עם מטבח פתוח.
איפה למקם את פינת הקפה בדירה
קודם כול שקע. נשמע טכני, אבל זה מה שקובע. מכונת אספרסו ומטחנה צריכות שני שקעים קרובים, ואם השקע הפנוי היחיד נמצא מאחורי המקרר, הפינה תגור שם או שתזמינו חשמלאי.
אחרי השקע אני בודקת שלושה דברים:
- מרחק מהכיור: קרוב מספיק כדי למלא מיכל מים בלי לטפטף על כל המטבח, אבל לא צמוד. מים שמתיזים על מכונה ועל מדף עץ זה לא רעיון טוב.
- מרחק מהכיריים: אדים ושומן של בישול לא מסתדרים עם ספלים פתוחים. מטר אחד לפחות עושה הבדל.
- מסלול הבוקר: הפינה צריכה להיות בדרך, לא במקום שבו צריך לעקוף את מי שמכין סנדוויצ'ים לגן.
במטבח פתוח של דירת קבלן המקום הטבעי הוא לרוב קצה השיש שפונה לסלון, או קטע הקיר הקצר שבין המקרר לחלון. כשאין מקום בכלל על השיש, הפינה עוברת לסלון או לפינת האוכל, ועל זה בהמשך.
כמה מקום צריך על המשטח
מכונת אספרסו ביתית תופסת בדרך כלל 30 עד 40 ס"מ רוחב, מטחנה עוד 15 עד 20. תוסיפו 20 ס"מ פנויים בצד להנחת ספל ולהקצפת חלב, וזה כבר בערך 70 ס"מ. עם מכונת קפסולות אפשר להסתפק בחצי.
במטבח העומק כמעט אף פעם לא בעיה. בסלון זה כבר סיפור אחר: קונסולה או שידה צריכות עומק של 35 ס"מ לפחות, כדי שהמכונה לא תבלוט מעבר לקצה ולא תיפול ממכה של תיק.
טיפ שחוסך הרבה עצבים: מגש. מגש מעץ, ממתכת או מאבן מסמן את גבולות הפינה, אוסף טיפות ופירורי קפה טחון, ומאפשר להזיז הכול בבת אחת כשמנקים. ברגע שיש מגש, העין מבינה שזו פינה ולא עוד ערימה על השיש.
המדף מעל: גובה, אורך ומה עולה עליו
כאן נעשות רוב הטעויות. תולים מדף בגובה שנראה טוב על קיר ריק, ואז מגלים שאי אפשר לפתוח את המכסה של מיכל המים.
לפני שקודחים, מודדים את גובה המכונה כשהמכסה פתוח ומוסיפים 10 ס"מ. ברוב המקרים המדף התחתון יוצא 45 עד 55 ס"מ מעל המשטח. מדף שני, אם יש, נכנס 30 עד 35 ס"מ מעל הראשון. זה מספיק לספלים ולצנצנת.
לגבי אורך: 50 ס"מ מתאים לפינה של מכונה ומטחנה, 75 ס"מ כבר משאיר מקום לצמח קטן או לפריט שהוא רק יפה. מדף צף KAV מאלומיניום מגיע בדיוק באורכים האלה, וגם ב-100 ס"מ, בכמה גוונים, החל מ-190 ₪. ליד מכונת קפה אני אוהבת אלומיניום, כי קל לנגב ממנו טיפות ואדים.
ועוד דבר קטן: לא לתלות מדף עץ ישר מעל צינור האדים של המכונה. עשרה סנטימטרים הצידה מספיקים.
אם זו הפעם הראשונה שאתם תולים משהו על הקיר, המדריך לקביעת גובה תלייה של פריטים בבית יעזור לכם למדוד נכון לפני שמתחילים לקדוח.
ספלים ופולים: מה גלוי ומה בארון
הכלל שלי פשוט: גלוי רק מה שמשתמשים בו כל יום. כל השאר בארון.
גלוי: ארבעה עד שישה ספלים, לפי מספר האנשים בבית ועוד אחד או שניים לאורחים. צנצנת פולים אחת לשבוע. כלי לסוכר. כפית ומקציף, אם יש.
בארון או במגירה שמתחת: שקיות פולים גדולות, מלאי קפסולות, פילטרים, נוזל להסרת אבנית והמטליות.
את הפולים אני שומרת בכלי אטום שאור לא עובר דרכו, ולא בצנצנת זכוכית שקופה על אדן החלון. זה נראה יפה בתמונות, אבל אור וחום לא עושים טוב לקפה.
ספלים הם החלק הכי כיפי. במקום סט של שישה זהים, אני מעדיפה שניים או שלושה דגמים באותה משפחת צבעים: לבן שבור, חול, קצת חום. ספל EDI בלבן שבור הוא בדיוק מהסוג הזה, חרס פשוט עם ידית שנוח להחזיק בבוקר, החל מ-70 ₪.
מי שיש לו יותר ספלים ממקום, או שרוצה שהפינה תיראה כמו מדף בבית קפה אמיתי, יכול להחליף את המדף ביחידת מידוף. יחידת המדפים SHUROT מעץ, עם ארבעה מדפים פתוחים, מחזיקה ספלים, כלי קרמיקה וצנצנות לגובה ותופסת מעט מאוד משטח. היא מגיעה באלון מולבן ובאגוז, החל מ-1,200 ₪.
תאורה: מה שהופך פינה לבית קפה
בבית קפה טוב אף אחד לא שותה מתחת לפלורסנט. בבית, לרוב, הפינה מוארת בספוט תקרה לבן שמשטח את הכול.
אני מוסיפה מקור אור נמוך וחם, בגוון 2700 עד 3000 קלווין, בצד של הפינה ולא מעליה. אור מהצד מבליט את הטקסטורה של הספלים והעץ, ולא מטיל את הצל של המדף על המשטח. מנורת קיר כמו גוף התאורה LUNA עובדת יפה בתפקיד הזה, החל מ-950 ₪. לפני שבוחרים מקום, כדאי לבדוק איך מגיע אליה חשמל, כדי שלא יישאר כבל תלוי באמצע הקיר.
ובבקרים, אם יש ברירה, פינה ליד חלון מנצחת כל מנורה. גם כשהתריס חצי סגור.
הגרסה למטבח קטן
במטבח של דירה ישנה, עם מטר ושמונים של שיש, אין מקום לפינה מלאה. יש מקום לגרסה מקוצרת שלה:
- מכונת קפסולות או מקינטה במקום אספרסו ומטחנה.
- מדף אחד באורך 50 ס"מ, שני ספלים וצנצנת. לא יותר.
- מגש קטן שמגדיר את האזור על השיש.
- כל השאר עובר לארון העליון הקרוב.
הסוד במטבח קטן הוא לא לנסות להכניס הכול. פינה עם שלושה פריטים שנבחרו נראית מכוונת. פינה עם עשרה נראית כמו בלגן, גם אם כל אחד מהם יפה.
הגרסה לסלון: כשהשיש כבר מלא
כשאין מקום במטבח, אני מעבירה את הקפה לסלון או לפינת האוכל, על קונסולה צרה ליד קיר עם שקע. זה פתרון טוב במיוחד בדירה שכורה, כי אפשר לוותר על קידוחים: קונסולה, מגש ותמונה שנשענת על הקיר.
בסלון הפינה צריכה להיראות כמו רהיט ולא כמו מכשיר חשמלי. את הכבלים מסתירים מאחורי רגל הקונסולה, את המים ממלאים מקנקן במקום לסחוב את המכונה לכיור, ומשטח עץ מגינים מכתמים עם מגש. דגמים צרים אפשר למצוא בקולקציית הקונסולות, ומי שרוצה מדף מעל ימצא עוד אורכים וחומרים בקולקציית המדפים המעוצבים.
וגם בלי מכונה בכלל: שידת צד ליד הכורסה, עם ספל אחד, ספר ומנורה, היא פינת קפה לכל דבר. בסוף, זה המקום שבו יושבים עם הכוס ולא המקום שבו מכינים אותה.
